כתבה מעניינת. יש רק דבר אחד שצריך לציין כאן — ברוב השנים שבהן שוק המניות סיים בירידה, גם קרן הזהב רשמה ירידות, אם כי מתונות יותר. נכון לעכשיו, קרן הזהב נמצאת בעלייה של 14%, לעומת שוק המניות (אס אנד פי) שנמצא בירידה של 15% — זה פער גדול מדי. למעט 2008, אני לא חושב שאי פעם היה פער כזה גדול. סטטיסטית, יש כאן פוטנציאל לירידת ערך של כ-10%–15% מהנקודה שבה אנו נמצאים, ולכן הייתי ממתין לראות אם המצב מתאזן. גם אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך — אף אחד לא ירצה להתחיל ממינוס כזה. אם וכאשר הקרן תתקן כלפיי מטה השנה, אני אשקול כניסה.
חשוב לי להדגיש שלא כתבתי את הפוסט במטרה לשכנע מישהו להשקיע עכשיו בזה הרגע בזהב. המטרה הייתה לתת רקע וידע לגבי הכח של הנכס הזה בטווח הארוך בתור נכס שבו זמנית מהווה קונטרה לשוק המניות ולתקופות בהן הכלכלה באי וודאות (כמו עכשיו), ועל פני זמן ערכו עולה באופן עקבי (אם עושים זום אאוט כמובן)
זו יותר שאלה מבחינתי של ״אם וכמה״ לתת לזהב משקל בתוך תיק השקעות ולאו דווקא רציתי לדבר על נק׳ הזמן הספציפית הזו מבחינת תזמון טוב או לא של ההשקעה (גם ככה אף אחד לא יכול לדעת)
תודה על פוסט מעולה וניתוח מעמיק. חבל שלא נתקלתי בתזה לפני שנתיים, כשמחירי הזהב היו אטרקטיביים יותר.
שאלה לגבי חברות כרייה:
בהזדמנות זו, מה דעתך על השקעה ישירה במניות של חברות כריית זהב (כמו FNV$, למשל) כדרך נוספת להיחשף לשוק הזהב, מעבר להחזקה פיזית או ב-ETF?
נקודות למחשבה והערות:
השפעות פוליטיות וכלכליות: אתה מתאר יפה את הקשר בין מחיר הזהב למצב הכלכלי והגיאופוליטי. מעניין לחשוב כיצד מהלכים פוליטיים עתידיים (למשל, ניסיונות לרסן את ההוצאות הממשלתיות והחוב הלאומי, בהובלת מאסק ודוג') עשויים להשפיע. האם הצלחה אפשרית בריסון פיסקלי עשויה להוות "משקולת נגד" למחיר הזהב, במיוחד לאור הזינוק החד והתשואה יוצאת הדופן ב-25 השנים האחרונות?
היצע הזהב: ציינת שהיצע הזהב סופי ומוגבל. חשוב לדייק: בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין שהיצעם מוגדר וסופי לחלוטין, זהב ממשיך להיכרות כל הזמן. למעשה, קצב הגידול השנתי בהיצע הזהב העולמי (מעין "אינפלציה" של הזהב) עומד על כ-1.5%-2%. סביר להניח שככל שמחיר הזהב עולה, כך גדל התמריץ להגביר את פעילות הכרייה, מה שיכול להשפיע על ההיצע העתידי.
הערכת שווי וחזרה לממוצע: אתה מציג טיעון מעניין לגבי האפשרות שמחירי זהב גבוהים יישארו יציבים לאורך זמן, מכיוון שאין להם מכפילים או מדדי הערכה "קלאסיים" לחזור אליהם. עם זאת, אפשר להסתכל על זה גם אחרת: לזהב יש היסטוריה ארוכה, וניתן לבחון את מחירו ביחס למשתנים כלכליים אחרים או את התשואה ההיסטורית הממוצעת שלו. ב-25 השנים האחרונות, התשואה על הזהב הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע ההיסטורי. האם לא סביר לצפות ל"חזרה לממוצע" בשלב כלשהו, בדומה למה שקורה בשווקים אחרים? לדוגמה, שוק הנדל"ן בישראל (ובעולם) הציג תשואות עודפות משמעותיות ב-15 השנים האחרונות, וההנחה הרווחת כעת היא שצפויה התמתנות ואולי אף ירידות שיחזירו את השוק למגמה ארוכת טווח.
לחץ מכירות פוטנציאלי: לגבי הטענה שמשקיעים בזהב לא ימהרו למכור: חשוב לזכור שחלק ניכר מהזהב העולמי מוחזק על ידי בנקים מרכזיים ומדינות, גופים שפועלים משיקולים שאינם בהכרח סנטימנטליים ועשויים לממש רווחים במחירי שיא. בנוסף, גם משקיעים פרטיים שרכשו זהב כ"חוף מבטחים" או לשמירת ערך עלולים לחוש לחץ למכור אם יראו ירידות חדות של 10%-20%, מחשש להפסדים נוספים (כפי שציינת בעצמך).
התנהגות הזהב במשברים: כדאי לזכור את תחילת משבר 2008 – דווקא אז, בניגוד לציפיות ולתיאוריה, מחיר הזהב חווה ירידה חדה (לפני שתיקן בהמשך). זה מדגים שהוא לא תמיד מתפקד כ"חוף מבטחים" מיידי ומושלם בכל תרחיש.
היי דן, תודה רבה שקראת את הפוסט ועל התגובה המעניינת והמפורטת שכתבת :)
בנוגע להשפעות כלכליות ופוליטיות, כמו שכתבתי בפוסט ניתן ללמוד מההיסטוריה שככל שהממשלות, ובראשן ארה״ב, מוכיחות שליטה במטבעות הפיאט, כלומר שומרות על חוזק המטבע (מדפיסות בקצב נמוך) וגם שולטות באינפלציה - אז מחיר הזהב קופא ואפילו יורד. אז כן, אני מסכים שהצלחה בשליטת במשבר החוב עלולה להוביל לפגיעה במחיר הזהב. שים לב אבל שיש מדינות נוספות כמו סין והודו שממשיכות לרכוש זהב באופן קבוע דרך הבנק המרכזי שלהן.
בנוגע להיצע הזהב, הייתי צריך לחדד, כמות הזהב בעולם, כולל המכרות, היא סופית. זה נכון שלא כל הזהב הופק עדין והקצב הוא כמו שכתבת. שים לב שבמובן מסוים משתלם לבעלי המכרות לשמור את הזהב באדמה
ולא להוציא אותו. אני חושב להוסיף את החלק הזה לפוסט כי אני חושב שהוא מענין
בנוגע לתשואה של הזהב וחזרה לממוצע, קשה לדעת כי יש כוחות חזקים שמושכים לשני הכיוונים. המעבר למטבעות פיאט ב 1971 הוא בסך הכל ניסוי חדש יחסית שאין לדעת כיצד הוא יסתיים. רוב ההון בעולם עדין מוחזק במטבעות פיאט, אם חוסר האמון ימשך והדפסות הכסף ימשיכו, למה בעצם שהקצב שבו הזהב עלה לא ימשך? אני גם חושב שהעולם הולך בעשור הקרוב לכיוון הפוך מגלובליזציה, רוסיה, סין, יפן וכו׳ ירצו להיות תלויות בעצמן ולא באג״ח של ממשלת ארה״ב ולכן הגיוני בעיני שיפנו לכיוון של אחזקה ישירה של זהב בתור
store of value
בנוגע ללחץ מכירות פוטנציאלי, זו נק׳ מעולה שכתבת ואני מסכים איתה. בנקים מרכזיים עלולים למכור משיקולים של רווח או החלטה לשנות את הרכב המאזן. כרגע המגמה היא צבירה של זהב על ידי הבנקים המרכזיים ולא מכירה אבל בהחלט, זה יכול להשתנות בעתיד.
אני חושב שבמשברים אקוטיים כמו 2008 יש נהירה למזומן (קצת אבסורדי בעיני כי זה הנכס הכי מסוכן בהרבה מובנים). אנשים מרגישים הכי בנוח להחזיק מזומן בעיתות משבר כי הדרך שלהם להעריך כמה שווה ההון שלהם הוא על ידי כמות הדולרים שהוא שווה. ואם יש לך 100 אלף דולר במזומן, זה תמיד יהיה שווה 100 אלף דולר. למדנו שכח הקניה של אותם דולרים נשחק במהירות שיא, משהו כמו 50% מכח הקניה נשחק ב13 שנים, אבל למשקיעים זה לא אכפת, הם מבסוטים שיש להם הון שהמספר הדולרי שהוא שווה נשאר זהה בזמן של משבר, זה עוזר להם לישון טוב יותר בלילה.
אישית, מעולם לא הצלחתי לשכנע את עצמי להשקיע בזהב. הטיעונים הללו תמיד נשמעו לי חלשים.
1. לגבי הצלחת הזהב בעבר:
זה שמשהו הצליח בעבר, לא אומר שהוא יצליח בעתיד. אנשים רכבו על סוסים הרבה לפני שהשתמשו בזהב – אף אחד לא רוכב על סוסים היום.
2. נדירות \ סופיות:
אני בהחלט רואה מצב בו הזהב יהפוך ללא נדיר – בעיקר בעיקבות השתפרות הטכנולוגיה. רק בשבוע שעבר הצלחו למצוא מאגר גדול של זהב בעזרת טכנולוגיות עדכניות.
שלא לדבר על מציאת תהליך ליצירת זהב במעבדה (כמו שקרה בנושא היהלומים).
3. אין ערך פנימי \ ערך שאנשים משייכים:
טרנדים כאילו הם מאוד בעייתיים – כמו שזה עולה, כך זה יכול לרדת – דוגמא עם מאפיינים דומים היא הביטקוין, הערך שאנשים שייכו היה נמוך ותוך כמה שנים הוא הפך גבוה – אין סיבה שזה גם לא יתהפך לכיוון השני.
יתרה מזאת, מציאתה של אלטרנטיבה (דוגמת ביטקוין), יכולה להזיז את ההמונים מהזהב ולהוריד דרמטית את ערכו. זה סנריו ראלי לחלוטין לשנים הקרובות.
אילו 3 הרגליים עליו מתבסס הזהב והן תמיד נשמעו לי חלשות .
ואם למרות שאני לחלוטין לא מסכים איתך, עדין נהנתי מאוד מהפוסט – סימן שעשית עבודה טובה :)
היי, אני ממש מתנצל על האיחור בתגובה, כנראה התפספס אצלי.
בנוגע למה שכתבת, זה בסדר גמור ואף רצוי בתור משקיע, לאסוף את העובדות ואת הנתונים ולפתח תיזה משלך לגבי המשמעות שלהם ולאן לדעתך הכיוון של נכס מסוים ילך בעתיד. אף אחד לא באמת יכול לדעת בוודאות. זה מקרה קלאסי של קבלת החלטות במצב של אי וודאות.
אני אישית כמו שראית כן מאמין בזהב בתור נכס השקעה, אני לא אומר שהוא צריך להיות ראשי, אבל בהחלט נוכח בתיק ההשקעות. בנוגע להתייחסות ל3 הנק׳ שציינת:
1. מצד אחד זה נכון, מצד שני אתה חייב להודות שאין הרבה דברים ששרדו בעולם והיו לקונצנזוס במשך כמה אלפי שנים. זה כן מעיד על משהו עמוק אצל בני אדם שמוצא ערך בזהב. בדיוק כמו שאנשים מוצאים ערך בציורים של פיקאסו. האם מחר יכול להיות שכל האנשים פשוט יפסיקו לאהוב את הציורים של פיקאסו וימכרו אותם בכמה עשרות דולרים כי לא יהיה לזה שוק? זה יכול לקרות תיאורטית, אבל מאוד לא סביר שיקרה.
2. זהב זה יסוד בטבע, גם אם ימצאו דרך לעשות חיקוי לזהב (ויש כאלו) זה לא יהיה זהב טהור כי זה כל הקטע של יסודות בטבלה, הם לא ניתנים לייצור בצורה מלאכותית
3. שוב אני חוזר לפיקאסו
איזה ערך פנימי יש לציור של פיקאסו? או לחפצי אומנות ששרדו כמה מאות שנים. זה שלנכס או חפץ מסוים אין ערך פנימי, זה לא אומר שאין לו ערך. ההיפך, זה אומר שאין תקרה למחיר שהערך שלו יכול להגיע אליו.
אם למשל אני מסתכל על מניה מסויימת, נגיד של בזק, שיש לה ערך פנימי, ברור שלפי מכפיל רווח וכו׳, יש מחיר שממנו עבורי לקנות את המניה, ביחס לאלטרנטיבות, זה אבסורד, נגיד מכפיל 100.
האם יש תקרה למחיר של ציור של פיקאסו? או לזהב? או לביטקוין?
כתבה מעניינת. יש רק דבר אחד שצריך לציין כאן — ברוב השנים שבהן שוק המניות סיים בירידה, גם קרן הזהב רשמה ירידות, אם כי מתונות יותר. נכון לעכשיו, קרן הזהב נמצאת בעלייה של 14%, לעומת שוק המניות (אס אנד פי) שנמצא בירידה של 15% — זה פער גדול מדי. למעט 2008, אני לא חושב שאי פעם היה פער כזה גדול. סטטיסטית, יש כאן פוטנציאל לירידת ערך של כ-10%–15% מהנקודה שבה אנו נמצאים, ולכן הייתי ממתין לראות אם המצב מתאזן. גם אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך — אף אחד לא ירצה להתחיל ממינוס כזה. אם וכאשר הקרן תתקן כלפיי מטה השנה, אני אשקול כניסה.
היי בן, תודה רבה שקראת את הפוסט ועל הפירגון.
חשוב לי להדגיש שלא כתבתי את הפוסט במטרה לשכנע מישהו להשקיע עכשיו בזה הרגע בזהב. המטרה הייתה לתת רקע וידע לגבי הכח של הנכס הזה בטווח הארוך בתור נכס שבו זמנית מהווה קונטרה לשוק המניות ולתקופות בהן הכלכלה באי וודאות (כמו עכשיו), ועל פני זמן ערכו עולה באופן עקבי (אם עושים זום אאוט כמובן)
זו יותר שאלה מבחינתי של ״אם וכמה״ לתת לזהב משקל בתוך תיק השקעות ולאו דווקא רציתי לדבר על נק׳ הזמן הספציפית הזו מבחינת תזמון טוב או לא של ההשקעה (גם ככה אף אחד לא יכול לדעת)
ברור שלא ניסית לשכנע, אבל זו התוצאה הסופית, וחשוב להדגיש שעכשיו אולי זה לא הזמן הנכון בגלל הגאפ שציינתי
תודה על פוסט מעולה וניתוח מעמיק. חבל שלא נתקלתי בתזה לפני שנתיים, כשמחירי הזהב היו אטרקטיביים יותר.
שאלה לגבי חברות כרייה:
בהזדמנות זו, מה דעתך על השקעה ישירה במניות של חברות כריית זהב (כמו FNV$, למשל) כדרך נוספת להיחשף לשוק הזהב, מעבר להחזקה פיזית או ב-ETF?
נקודות למחשבה והערות:
השפעות פוליטיות וכלכליות: אתה מתאר יפה את הקשר בין מחיר הזהב למצב הכלכלי והגיאופוליטי. מעניין לחשוב כיצד מהלכים פוליטיים עתידיים (למשל, ניסיונות לרסן את ההוצאות הממשלתיות והחוב הלאומי, בהובלת מאסק ודוג') עשויים להשפיע. האם הצלחה אפשרית בריסון פיסקלי עשויה להוות "משקולת נגד" למחיר הזהב, במיוחד לאור הזינוק החד והתשואה יוצאת הדופן ב-25 השנים האחרונות?
היצע הזהב: ציינת שהיצע הזהב סופי ומוגבל. חשוב לדייק: בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין שהיצעם מוגדר וסופי לחלוטין, זהב ממשיך להיכרות כל הזמן. למעשה, קצב הגידול השנתי בהיצע הזהב העולמי (מעין "אינפלציה" של הזהב) עומד על כ-1.5%-2%. סביר להניח שככל שמחיר הזהב עולה, כך גדל התמריץ להגביר את פעילות הכרייה, מה שיכול להשפיע על ההיצע העתידי.
הערכת שווי וחזרה לממוצע: אתה מציג טיעון מעניין לגבי האפשרות שמחירי זהב גבוהים יישארו יציבים לאורך זמן, מכיוון שאין להם מכפילים או מדדי הערכה "קלאסיים" לחזור אליהם. עם זאת, אפשר להסתכל על זה גם אחרת: לזהב יש היסטוריה ארוכה, וניתן לבחון את מחירו ביחס למשתנים כלכליים אחרים או את התשואה ההיסטורית הממוצעת שלו. ב-25 השנים האחרונות, התשואה על הזהב הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע ההיסטורי. האם לא סביר לצפות ל"חזרה לממוצע" בשלב כלשהו, בדומה למה שקורה בשווקים אחרים? לדוגמה, שוק הנדל"ן בישראל (ובעולם) הציג תשואות עודפות משמעותיות ב-15 השנים האחרונות, וההנחה הרווחת כעת היא שצפויה התמתנות ואולי אף ירידות שיחזירו את השוק למגמה ארוכת טווח.
לחץ מכירות פוטנציאלי: לגבי הטענה שמשקיעים בזהב לא ימהרו למכור: חשוב לזכור שחלק ניכר מהזהב העולמי מוחזק על ידי בנקים מרכזיים ומדינות, גופים שפועלים משיקולים שאינם בהכרח סנטימנטליים ועשויים לממש רווחים במחירי שיא. בנוסף, גם משקיעים פרטיים שרכשו זהב כ"חוף מבטחים" או לשמירת ערך עלולים לחוש לחץ למכור אם יראו ירידות חדות של 10%-20%, מחשש להפסדים נוספים (כפי שציינת בעצמך).
התנהגות הזהב במשברים: כדאי לזכור את תחילת משבר 2008 – דווקא אז, בניגוד לציפיות ולתיאוריה, מחיר הזהב חווה ירידה חדה (לפני שתיקן בהמשך). זה מדגים שהוא לא תמיד מתפקד כ"חוף מבטחים" מיידי ומושלם בכל תרחיש.
אשמח לשמוע את דעתך על הנקודות הללו.
היי דן, תודה רבה שקראת את הפוסט ועל התגובה המעניינת והמפורטת שכתבת :)
בנוגע להשפעות כלכליות ופוליטיות, כמו שכתבתי בפוסט ניתן ללמוד מההיסטוריה שככל שהממשלות, ובראשן ארה״ב, מוכיחות שליטה במטבעות הפיאט, כלומר שומרות על חוזק המטבע (מדפיסות בקצב נמוך) וגם שולטות באינפלציה - אז מחיר הזהב קופא ואפילו יורד. אז כן, אני מסכים שהצלחה בשליטת במשבר החוב עלולה להוביל לפגיעה במחיר הזהב. שים לב אבל שיש מדינות נוספות כמו סין והודו שממשיכות לרכוש זהב באופן קבוע דרך הבנק המרכזי שלהן.
בנוגע להיצע הזהב, הייתי צריך לחדד, כמות הזהב בעולם, כולל המכרות, היא סופית. זה נכון שלא כל הזהב הופק עדין והקצב הוא כמו שכתבת. שים לב שבמובן מסוים משתלם לבעלי המכרות לשמור את הזהב באדמה
ולא להוציא אותו. אני חושב להוסיף את החלק הזה לפוסט כי אני חושב שהוא מענין
בנוגע לתשואה של הזהב וחזרה לממוצע, קשה לדעת כי יש כוחות חזקים שמושכים לשני הכיוונים. המעבר למטבעות פיאט ב 1971 הוא בסך הכל ניסוי חדש יחסית שאין לדעת כיצד הוא יסתיים. רוב ההון בעולם עדין מוחזק במטבעות פיאט, אם חוסר האמון ימשך והדפסות הכסף ימשיכו, למה בעצם שהקצב שבו הזהב עלה לא ימשך? אני גם חושב שהעולם הולך בעשור הקרוב לכיוון הפוך מגלובליזציה, רוסיה, סין, יפן וכו׳ ירצו להיות תלויות בעצמן ולא באג״ח של ממשלת ארה״ב ולכן הגיוני בעיני שיפנו לכיוון של אחזקה ישירה של זהב בתור
store of value
בנוגע ללחץ מכירות פוטנציאלי, זו נק׳ מעולה שכתבת ואני מסכים איתה. בנקים מרכזיים עלולים למכור משיקולים של רווח או החלטה לשנות את הרכב המאזן. כרגע המגמה היא צבירה של זהב על ידי הבנקים המרכזיים ולא מכירה אבל בהחלט, זה יכול להשתנות בעתיד.
אני חושב שבמשברים אקוטיים כמו 2008 יש נהירה למזומן (קצת אבסורדי בעיני כי זה הנכס הכי מסוכן בהרבה מובנים). אנשים מרגישים הכי בנוח להחזיק מזומן בעיתות משבר כי הדרך שלהם להעריך כמה שווה ההון שלהם הוא על ידי כמות הדולרים שהוא שווה. ואם יש לך 100 אלף דולר במזומן, זה תמיד יהיה שווה 100 אלף דולר. למדנו שכח הקניה של אותם דולרים נשחק במהירות שיא, משהו כמו 50% מכח הקניה נשחק ב13 שנים, אבל למשקיעים זה לא אכפת, הם מבסוטים שיש להם הון שהמספר הדולרי שהוא שווה נשאר זהה בזמן של משבר, זה עוזר להם לישון טוב יותר בלילה.
נהנתי מאוד מהפוסט, הוא מובנה, ברור ועם זאת מקיף.
הקפת את כל הטיעונים – בעיקר בחלק של "הבעד".
אישית, מעולם לא הצלחתי לשכנע את עצמי להשקיע בזהב. הטיעונים הללו תמיד נשמעו לי חלשים.
1. לגבי הצלחת הזהב בעבר:
זה שמשהו הצליח בעבר, לא אומר שהוא יצליח בעתיד. אנשים רכבו על סוסים הרבה לפני שהשתמשו בזהב – אף אחד לא רוכב על סוסים היום.
2. נדירות \ סופיות:
אני בהחלט רואה מצב בו הזהב יהפוך ללא נדיר – בעיקר בעיקבות השתפרות הטכנולוגיה. רק בשבוע שעבר הצלחו למצוא מאגר גדול של זהב בעזרת טכנולוגיות עדכניות.
שלא לדבר על מציאת תהליך ליצירת זהב במעבדה (כמו שקרה בנושא היהלומים).
3. אין ערך פנימי \ ערך שאנשים משייכים:
טרנדים כאילו הם מאוד בעייתיים – כמו שזה עולה, כך זה יכול לרדת – דוגמא עם מאפיינים דומים היא הביטקוין, הערך שאנשים שייכו היה נמוך ותוך כמה שנים הוא הפך גבוה – אין סיבה שזה גם לא יתהפך לכיוון השני.
יתרה מזאת, מציאתה של אלטרנטיבה (דוגמת ביטקוין), יכולה להזיז את ההמונים מהזהב ולהוריד דרמטית את ערכו. זה סנריו ראלי לחלוטין לשנים הקרובות.
אילו 3 הרגליים עליו מתבסס הזהב והן תמיד נשמעו לי חלשות .
ואם למרות שאני לחלוטין לא מסכים איתך, עדין נהנתי מאוד מהפוסט – סימן שעשית עבודה טובה :)
היי, אני ממש מתנצל על האיחור בתגובה, כנראה התפספס אצלי.
בנוגע למה שכתבת, זה בסדר גמור ואף רצוי בתור משקיע, לאסוף את העובדות ואת הנתונים ולפתח תיזה משלך לגבי המשמעות שלהם ולאן לדעתך הכיוון של נכס מסוים ילך בעתיד. אף אחד לא באמת יכול לדעת בוודאות. זה מקרה קלאסי של קבלת החלטות במצב של אי וודאות.
אני אישית כמו שראית כן מאמין בזהב בתור נכס השקעה, אני לא אומר שהוא צריך להיות ראשי, אבל בהחלט נוכח בתיק ההשקעות. בנוגע להתייחסות ל3 הנק׳ שציינת:
1. מצד אחד זה נכון, מצד שני אתה חייב להודות שאין הרבה דברים ששרדו בעולם והיו לקונצנזוס במשך כמה אלפי שנים. זה כן מעיד על משהו עמוק אצל בני אדם שמוצא ערך בזהב. בדיוק כמו שאנשים מוצאים ערך בציורים של פיקאסו. האם מחר יכול להיות שכל האנשים פשוט יפסיקו לאהוב את הציורים של פיקאסו וימכרו אותם בכמה עשרות דולרים כי לא יהיה לזה שוק? זה יכול לקרות תיאורטית, אבל מאוד לא סביר שיקרה.
2. זהב זה יסוד בטבע, גם אם ימצאו דרך לעשות חיקוי לזהב (ויש כאלו) זה לא יהיה זהב טהור כי זה כל הקטע של יסודות בטבלה, הם לא ניתנים לייצור בצורה מלאכותית
3. שוב אני חוזר לפיקאסו
איזה ערך פנימי יש לציור של פיקאסו? או לחפצי אומנות ששרדו כמה מאות שנים. זה שלנכס או חפץ מסוים אין ערך פנימי, זה לא אומר שאין לו ערך. ההיפך, זה אומר שאין תקרה למחיר שהערך שלו יכול להגיע אליו.
אם למשל אני מסתכל על מניה מסויימת, נגיד של בזק, שיש לה ערך פנימי, ברור שלפי מכפיל רווח וכו׳, יש מחיר שממנו עבורי לקנות את המניה, ביחס לאלטרנטיבות, זה אבסורד, נגיד מכפיל 100.
האם יש תקרה למחיר של ציור של פיקאסו? או לזהב? או לביטקוין?